פסק-דין בתיק ת"א 3621-02-09

פתח דבר

עסקינן בתביעה שטרית, בעניין שלוש המחאות, בסכום כולל של 1,135,500 ש"ח. הנתבעת (להלן - השותפות) הגישה התנגדות לביצוע ההמחאות. ההתנגדות התקבלה, וניתנה לשותפות רשות להתגונן. על פי בקשת הצדדים, נוספה לדיון תביעה בעילה חוזית.

טענות השותפות

התובעת הינה חברה הקשורה לקואופרטיב "אגד" ומנהלת את נכסי הקואופרטיב, לרבות את זכויות הפרסום ע"ג האוטובוסים.

התובעת חתמה על הסכם זיכיון עם "החברה לפרסום בתחבורה בע"מ" (להלן - החברה לפרסום). החברה לפרסום המחתה את זכויותיה לפי הסכם הזיכיון לשותפות לתקופה של כשנתיים ומחצה, מחודש ינואר 2001 ועד חודש נובמבר 2003. בחודש נובמבר 2003 ויתרה השותפות על המחאת הזכות והוסכם בין הצדדים על העברתה לצדדים שלישיים. ואכן ביום 20/11/2003 נחתם הסכם להעברת זכויות השותפות לצדדים שלישיים (להלן - ההסכם).

כל עוד פעלה השותפות מכח המחאת הזכות ובהתאם לה, נדרשה השותפות לבצע תשלומים ולמסור המחאות לתובעת במקומה של החברה לפרסום. השותפות מסרה לתובעת תשע המחאות. מתוך המחאות אלו, שנמסרו לתובעת על ידי השותפות, שש המחאות נפרעו. שלוש ההמחאות האחרות סורבו על ידי בנק לאומי לישראל מחמת היותו של החשבון מוגבל, והן ההמחאות נשוא התביעה דנן. בנוסף, מסרה השותפות לתובעת ערבות בנקאית להבטחת קיום התחייבויותיה של החברה לפרסום עפ"י הסכם הזיכיון.

עם החתימה על ההסכם, נכנסו הצדדים השלישיים בנעליה של השותפות. השותפות פרעה את כל החובות של החברה לפרסום כלפי התובעת, אשר נבעו מתקופת פעילותה של השותפות. התובעת אף השיבה לשותפות את הערבות הבנקאית שהוחזקה על ידה. כמו כן, הוסכם כי התובעת תשיב לשותפות את שלוש ההמחאות שנותרו בידה. אולם ההמחאות לא הושבו.

כעבור זמן מה, וככל הנראה, בעקבות מחלוקת בין התובעת לחברה לפרסום, שהתגלעה לאחר שהשותפות "יצאה מן התמונה", החליטה התובעת לדרוש מהשותפות את פירעון שלושת ההמחאות נשוא תיק זה. השותפות כופרת בזכותה של התובעת לדרוש ממנה פרעון ההמחאות וטוענת, כי היא אינה חייבת כספים כלשהם לתובעת.

השותפות מתנגדת לפירעון ההמחאות משני טעמים עיקריים: הראשון - כישלון תמורה מלא, שכן השותפות אינה חייבת יותר כספים כלשהם לתובעת. השני - התובעת אוחזת בהמחאות בניגוד להתחייבותה המפורשת להשיבן לשותפות. משכך אין היא אוחזת בהמחאות כדין ובודאי שאין היא נחשבת לאוחזת כשורה.

טענות התובעים

ביום 8.2.09 נחתם הסכם פשרה (להלן - הסכם הפשרה) בין התובעת לבין החברה לפרסום, בשמה החדש - "כנען מדיה פרסום בתנועה בע"מ" (להלן - כנען בע"מ). על פיו הוסכם, כי שמורה לתובעת הזכות להמשיך ולגבות את תמורת ההמחאות מהשותפות, בניכוי הסכומים שישולמו ע"י כנען בע"מ עפ"י הסכם הפשרה. כפי שהוסכם בהסכם הפשרה, שילמה החברה לפרסום/כנען בע"מ לתובעת סך של
700,000 ש"ח והקטינה את קרן החוב בסכום זה.

כאמור לעיל, השותפות טוענת, כי היא פרעה את כל החובות שלה לתובעת. טענה זו מוכחשת על ידי התובעת. התובעת הציגה פסק דין, שניתן בת"א 4668/08 בבית המשפט השלום בחיפה, שם נקבע פוזיטיבית, כי החוב לתובעת לא נפרע.

התביעה החוזית

על פי בקשת הצדדים מיום 19.1.12, אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 12.2.12, נוספה לדיון בתיק דנן תביעה בעילה חוזית. התובעת עותרת לחייב את השותפות בתשלום ריבית שנתית צמודה בשיעור של 10%, כאמור בהסכם שנכרת בין הצדדים ביום 30.4.01, החל ממועד פירעון של כל המחאה, וזאת בגין כל אחת מההמחאות שחוללו.

דיון והכרעה

מבוא

ביום 13.7.10, הודיעה התובעת על הפחתת סכום החוב בתיק ההוצל"פ בסך של 700,000 ש"ח.

מר פריאל אטיאס, עד מטעם התובעת, העיד בפני בית המשפט (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 22-30), כי יש להפחית מסכום החוב 150,000 ש"ח נוספים:

"ש. בהסכם שעשית עם החברה  לפרסום יש סעיף שמדבר על כך שאם לא תגבו כסף מהשיקים שכאן אתם זכאים לקבל מהחברה עוד 150,000 ש"ח?